מבנה הפה

הפה שלנו הוא אחד האיברים המרכזיים ביותר בגוף: הוא משמש אותנו לדיבור, לנשימה, לאכילה ולשתייה, ולמעשה בלעדיו לא היינו יכולים להתקיים. אך כיצד בנוי הפה? מה הם האיברים השונים שנמצאים בו ומהו תפקידם?

השפתיים

זהו השער לפה, ואיבר המסייע בהכנסת המזון לפה (לדוגמה, בעת שאנו "שואבים" אטריות ספגטי). השפתיים גם מאפשרות לנו להגות הברות ולהשמיע צלילים שונים, ויש להן גם תפקיד משמעותי ביצירת הבעות פנים שונות.

השיניים

אחד החלקים החשובים ביותר בפה, אולי משום שלאדם מבוגר יש 32 כאלה. לילד, לפני התחלופה הטבעית של שיניו, יש בסך הכל 20 שיניים (שיני חלב). השיניים, המקובעות אל הלסתות, מסייעות לנו בטחינת המזון לפני הגעתו לחלקים הפנימיים של מערכת העיכול, וגם הן מאפשרות לנו להפיק צלילים והברות מסוימות. חשיבות השיניים היא היא כה רבה שאפילו בעבר הרחוק  אנשים השתמשו בשיניים תותבות מעץ רק כדאי שיוכלו ללעוס את האוכל ולשמור על מבנה הלסת.

השיניים מתפתחות בגופנו עוד בהיותנו ברחם אימנו, ומתחילות לבצבץ החוצה חודשים ספורים לאחר הלידה. תחילה יופיעו שיני החלב, שינשרו בהמשך ובמקומן יצמחו השיניים הקבועות – תהליך היכול להסתיים גם בסוף שנות העשרה ותהליך ההתבגרות של הגוף כולו.

השן נחלקת לשני חלקים עיקריים: שורש השן והכותרת (החלק החשוף לעינינו). הכותרת עצמה מורכבת מאמייל, שמתחתיו נמצא הדנטין ומתחתיו – המוך.

ישנם כמה סוגים של שיניים:

  • שיניים טוחנות – שמיועדות לטחון את המזון שאנחנו לועסים
  • שיניים חותכות – שאמורות לחתוך את האוכל לחתיכות קטנות
  • ניבים – נמצאים בצד השיניים החותכות ובוצעים את המזון
  • שיני בינה – מתפתחות בגיל מתקדם יחסית ונחשבות לשיניים טוחנות.

שיניים הן לבנות מטבען, וחיוך מלא שיניים לבנות נחשבות לסימן של יופי וטיפוח. ככל שאנו מתבגרים, השיניים נעשות צהובות יותר עקב תהליכי שחיקה, אכילת מזון ועישון. בעקבות זה הרבה אנשים עוברים טיפולים קוסמטים חדשנים להלבנת השיניים ומשלמים על זה המון כסף.

מבנה הפה

החניכיים

החניכיים הם רקמות רכות, בצבע ורוד-אדום, אשר עוטפות את השיניים. החניכיים אמורות להגן על השן – ובעיקר על שורש השן אשר נמצא עמוק בתוכן, ולספק לשן יציבות ואחיזה בלסת (לצד החיבור בין השורש לבין עצם הלסת). דלקת חניכיים יכולה לגרום לרפיון ולאובדן היציבות של השן בחניכיים, מה שעלול לגרום לבעיות רבות ואף להביא את המטופלים למצב בו הם זקוקים לניתוח בחניכיים.

הלסת התחתונה

העצם הקשתית אשר נמצאת בחלקו התחתון של הפה. היא אינה מחוברת ישירות אל הגולגולת, אלא בעזרת מפרק סחוסי אשר מאפשר לה לנוע – ולנו לבצע את פעולת הדיבור. למעשה, הלסת התחתונה היא היחידה שנעה בזמן פעילותו של הפה. על הלסת התחתונה מקובעות השיניים התחתונות.

הלסת העליונה

הלסת העליונה היא למעשה חלק מהגולגולת, ונמצאת באזור התחתון שלה. היא מחוברת לעצם הלסת התחתונה בעזרת מפרק הלסת, אך למעשה אינה זזה כלל בזמן פעילות הפה. הלסת העליונה "מארחת" את השיניים העליונות, ומעליה נמצאים הסינוסים המקסילאריים, העשויים לכאוב ולהינזק בעקבות בעיות בריאותיות בשיני הלסת העליונה, בשל הקרבה הפיזית. במקרים מסויימים, יש צורך בביצוע ניתוח הרמת סינוס, כהליך מקדים לפני ביצוע השתלת שיניים.

הלשון

שריר חסר עצם וחזק למדי, שמקובע אל בסיס חלל הפה. ללשון כמה וכמה תפקידים חשובים, וביניהם סיוע לתהליך הדיבור, השמעת קולות, השתתפות בתהליך האכילה והלעיסה וכמובן – הענקת היכולת לחוש בטעמים. בלשון בלוטות טעם רבות, ההופכות אותה לאיבר מרכזי בהבעת חוש זה. על הלשון מחורצים לא מעט חריצים, שבהם עשויות "להתחבא" שאריות מזון, אשר יהפכו עם הזמן למושבות חיידקים. לכן כדאי לצחצח לא רק את השיניים אלא גם להשקיע בצחצוח מסיבי של הלשון.

השקדים

מדובר בשני איברי לימפה שנמצאים בחלקו האחורי של הפה, ממש בתחילת מורד הגרון. עד היום לא ברור מהו תפקידם הספציפי, אך ההשערות הן כי מדובר באיברים המסייעים למערכת החיסון של הגוף. לעתים עשוי להתפתח בפה שקד שלישי, אדנואיד, אשר לרוב גורם לתופעות בריאותיות, ולכן מוסר בדרך כלל בניתוח פשוט.

החך

זהו החלק העליון של הפה, שלמעשה מפריד בין חלל הפה לבין חלל האף שנמצא ממש מעליו. החך נחלק לשניים – החך הקשה, שבו ישנן גם עצמות, והחך הרך, העשוי שריר. לחך תפקיד חשוב ביצירת קולות ועיצורים בזמן הדיבור, והוא גם זה שאחראי על סגירת תעלות האף בעת הבליעה.

הענבל

רקמה רכה אשר תלויה בחלקו האחורי של הפה. כמו השקדים, גם תפקידו של הענבל עוד לא ברור לחלוטין, אך יש הטוענים כי הוא נוטל חלק חשוב בהפקת מילים.

חברת איזידנט מציעה טיפולי שיניים בחו"ל במחירים אטרקטייבים – פנו אלינו לקבלת הצעת מחיר.